סרט ויראלי הוא סרט שהפך בתקופה קצרה לנפוץ מאוד, כתוצאה משיתוף גולשים, באופן שרבים בצעו "שיתוף" לסרט ברשתות חברתיות, רשתות עסקיות או רשתות שיתוף סרטים כגון: יוטיוב, ווימאו. סרט ויראלי יכול להגיע למאות אלפי צפיות ואף למיליוני צפיות במהירות. אכן, חלום של כל מפיק סרטים.

 

אם נבחן את הסרטים הויראליים שהופקו עד היום, ובאמת הצליחו להגיע למליוני צפיות, נמצא את המאפיינים הבאים:

צילום מיקרי- צלם חובב שהצליח ללכוד אירוע רגעי חולף, החל מקטע מרגש מאתר אסון טבע, ועד לאירוע משפחתי מטופש.

וידאו קליפים- קליפ קצר, ובדרך כלל מצחיק, שמתייחס לאירוע מוכר, ומציג אותו בצורה מעוותת. מי שהצליח לעשות זאת ברמה עולמית הוא נוי אלוש המדהים עם הרימיקסים המוטרפים (מירי רגב- תגיד לי אתה סתום?).

סדרות אינטרנטיות- הפקה מקצועית, של סדרת סרטים מושקעים, שמטרתן כמעט היחידה היא להצחיק. סדרות כמו: ניר האחמ"ש, או נלי וגלי, הגיעו למאות אלפי צפיות במהירות.

סגנון אופנה ויזואלית- יצירת קטע וידאו בתנועה, חדש ומעניין, עם מוזיקה קצבית, שלא נראה קודם. סגנונות כמו: הארלם שייק, פלאש מוב או ליפ-דאב, יצרו סרטונים עם עשרות מליוני צפיות.

טיק טוק (לשעבר- מיוזיקלי)- כאן מדובר על הצלחה הסטרית, שכבשה את בני הנוער, ודי הוציאה אותם מפייסבוק או אינסטגראם. מדובר על קטעי וידאו של כ 15 שניות, מדליקים ומיוחדים, שבני הנוער מפיקים בעצמם, וזוכים בזמן קצר לאלפי צפיות ועד למליונים.

 

מה שמאפיין את כל הסרטים הויראליים, שכמעט בלתי ניתן לצפות את הצלחתן. רובם מבוססים על הצלחות מקריות, שכמו שהגיעו משום מקום, וזכו להצלחה מדהימה בתוך זמן מאוד קצר, כך הם גם נעלמו במהירות, בלי להשאיר חותם.

 

יוצא מהכלל הוא סדרת הפרסומות לבירה שפירא של וניה היימן הגאון מ- 2011. וניה הצליח לקחת מוצר חדש, ולהפיק סדרת פרסומות קורעת, של שניות ספורות, אשר גם זכו למאות אלפי צפיות, ובעיקר- הפכו את בירה שפירא למותג כמעט בין יום. כלומר, בניגוד לכל הסרטים הויראליים שציינתי עד כה, הפרסומות לבירה שפירא הצליחו לקחת נושא, להגדיר את היעדים והמסרים, וליצור באז כזה, שהפרסומת הפכה לויראלית והופצה לקהל יעד עצום, הפכה את הנושא למותג, וכול זה בהשקעה יחסית נמוכה. אכן, חלומו של כל מפרסם. אבל, מאז ההשקה של בירה שפירא ב- 2011, אני לא זוכר כמעט אף סדרת פרסומות ויראלית, שהציגה מוצרים חדשים, והפכה אותם למותגים.

 

הטרנד כצפוי הגיע גם לחברות ולעסקים. בעלי עסקים, שמשקיעים סכומים של אלפי שקלים ויותר בהפקת סרטי תדמית לעסק, גם הם מצפים למאות אלפי צפיות, ולאחרונה אנחנו שומעים יותר ויותר בקשות של בעלי עסקים שנפיק עבורם סרטי תדמית ויראליים.

 

לדעתי, מפיקי סרטי תדמית עדיין רחוקים מפיצוח "הקוד" של הפקת סרטי תדמית ויראליים. קל יחסית לייצר סדרות מצחיקות, אשר צוברות תאוצה באינטרנט. אבל, לייצר סרט תדמית על עסק, שמצליח להעביר את המסרים השיווקיים והיכולות של העסק, אשר יגרמו לצופים פוטנציאליים ל"שתף" את הסרט ברשתות, ולהגיע למאות אלפי צפיות, הוא מאוד נמוך. כמובן, בעקבות כל טרנד מצליח, כמעט לכל סרט ויראלי שהצליח, מופקים עשרות ומאות חיקויים, שבדרך כלל מעוררים נוגדנים, ונעלמים במהירות בלי לצבור מספר צפיות רב. דוגמא לכשלון ביישום של טרנד מצליח עבור סרט תדמית ויראלי, ניתן היה לראות בשנה האחרונה פרסומת של בנק ישראלי גדול, שניסה לייצר פרסומת המבוססת על "גנאגם סטייל". התוצאה הייתה מביכה, והפרסומת הוסרה בתוך זמן קצר.

נכון להיום, אני לא מכיר אפילו סרט תדמית ויראלי אחד שהצליח (ברמה של מאות אלפי צפיות, עם שיתופים של הקהל הרחב). לצערי- זה עדיין חלום! לכן, מומלץ לבחון בזהירות כל הצעה להפקת סרט תדמית ויראלי.



אולי יעניין אותך גם:    הפקת סרט תדמית- בוידאו או באנימציה?


                                  מהו הערך השיווקי של סרטון תדמית?