כולנו מתעוררים מופתעים, כאשר הבן או הבת מגיעים אליינו שעכשיו הם אמורים להכין 'עץ שורשים', ושואלים שאלות על סבא או סבתא, ומתברר שממש אין לנו מושג. הם כמובן לא סיפרו לנו על חייהם, ואנחנו לא טרחנו לשאול. זה נכון במיוחד לדור שלנו, שההורים הגיעו בהרבה מקרים ממדינות רחוקות, ועברו דברים נוראיים במהלך מלחמת העולם השנייה. היו מקרים שההורים נפתחו, ומיוזמתם סיפרו קצת על העבר שלהם. היו כאלה, שביוזמת הילדים, כתבו ספר זכרונות, באמצעות גוף שהתמחה בכתיבת זכרונות. הספר נכתב, והונח על המדף המשפחתי, כי כיום לא קוראים ספרים. 

היום, זה עולם הוידאו. כולם צופים בוידאו, בכל מקום ובכל זמן, והרבה יותר פתוחים לצפות בסרטים משפחתיים, כמו: טיולים שעשו בעבר, אירועים שתועדו וכן הלאה. אבל, יש סרט אחד שהוא הכי חשוב לתיעוד המשפחתי, וזהו הסרט הביוגרפי, סרט שמספר את סיפור חייהם של ההורים שלנו, או של הסבים והסבתות. לפעמים זה כבר מאוחר מידי, כי הם כבר לא איתנו. לכן, מומלץ לכל משפחה, להתארגן ולתעד את הסיפור המשפחתי, כל עוד זה אפשרי. זה יכול להתחיל בסרט קצר שמכינים לקראת יום הולדת של סבא, ואולי כסרט לקראת פרישה לגמלאות של אבא. העיקר- להתחיל ולהפיק סרטים ביוגרפים של המשפחה, מה שישמש מזכרת נצח משפחתית. 

ואם מדברים על סרטים ביוגרפים למשפחה, הסרט שמפיקים בסגנון 'חיים שכאלה' הוא הסרט הכי מומלץ לתיעוד המשפחתי. מדובר על סרט שמערב לא רק את 'המספר', אלא את שאר בני המשפחה, החברים והקרובים, וכן תיעוד במקומות בהם האירועים קרו, מה שהופך את הסרט להכי אותנטי והכי מעניין. 

לפני שנציג את הפקת סרט חיים שכאלה לקרוב משפחה, ראו מקבץ מתוך סרטים ביוגרפים שהפקנו בשני האחרונות:

 

 בשנות ה- 70 של המאה הקודמת, התחילה בטלוויזיה סדרת תוכניות אירוח שנקראו 'חיים שכאלה', בהנחיית עמוס אטינגר, בהם בכל תוכנית הוזמן אדם מוכר בהפתעה, ובמהלך התוכנית נחשפו הצופים לסיפורים הקטנים שמאחורי האירועים המרכזיים בחייו, מה שיצר עניין רב, וחשף את האדם שמאחורי הדמות המוכרת. התוכנית זכתה להצלחה עצומה, עם אחוזי צפייה רבים, ורצה כמעט 30 שנה.

כבר לפני כמעט 10 שנים, החלטתי לאמץ מודל זה, גם להפקת סרט ביוגרפי ל'אנשים רגילים', במטרה לייצר סרט משפחתי חשוב. קראנו לזה סרט ביוגרפי בסגנון חיים שכאלה, או בקיצור- סרט חיים שכאלה. בסרטים אלו, בוחרים דמות מרכזית במשפחה, עבורה רוצים להכין סרט שמספר את סיפור חייו, ומבצעים הפקה מורכבת בה לא רק הדמות מספרת על חייה, אלא מערבים גם את שאר בני המשפחה בהפקה ובצילומים, וכן חברים וקרובים שיכולים להשלים פרטים מאירועים ספציפיים בהם הם היו מעורבים. בנוסף, סרט חיים שכאלה לא מצולם רק בבית של הדמות המרכזית, אלא גם יוצאים לשטח, למקומות בהם אירעו אירועים מרכזיים בחיי הדמות, ומצלמים גם בהם את הדמות, לפעמים גם עם אנשים נוספים שהיו מעורבים באותם אירועים. בכך, הסרט הופך למאוד מעניין, ומאוד אותנטי, ומהווה מזכרת נפלאה לכל המשפחה.

 

הפקה של סרט 'חיים שכאלה' היא הכי מורכבת, מבין שאר סגנונות ההפקה של סרטים ביוגרפים ולכן גם הכי יקרה. היא גם נמשכת הכי הרבה זמן, כי מדובר על מספר מקומות צילום, עם מספר אנשים, ולא רק עם מספר מרכזי אחד.

אלה השלבים העיקריים בהפקת סרט 'חיים שכאלה':

1.  תחקיר- זהו השלב הכי חשוב בהפקת סרט חיים שכאלה. מדובר על תחקירן מטעם חברת ההפקות של הסרטים הביוגרפים, שנפגש עם האדם שעליו מתוכנן להפיק את הסרט, ושומע ממנו את סיפור חייו. התחקירן, מחלק את סיפור החיים לאירועים מרכזיים בחיי המספר, ולכל אירוע מרכזי, הוא בודק על איזה מקום מדובר, ומי עוד מהמשפחה או החברים או מכרים, היה מעורב באותו סיפור. בצורה כזו לכל האירועים המרכזיים. לאחר התחקיר מול המספר, הוא יוצר קשר עם האנשים שהיו מעורבים באירועים המרכזיים, בודק אם מוכנים להצטלם לסרט, ואם יש להם מה לתרום לסיפור. לפעמים, רק המפגש בין כל האנשים, מעורר מחדש את הזכרון של האירוע, ויוצר אותנטיות שאפשרית רק במקום בו התרחשו האירועים, וכמובן עיניין לסרט. לכן, זו גם הדרך הכי מומלצת לתיעוד משפחתי.

2. תסריט- התסריטאי מטעם חברת ההפקות, אמור לרכז את כל החומרים מהתחקירן, ולהכין מתווה שבו מוגדרים כל אבני הדרך המרכזיות בחיי המספר, איפה הם יצולמו, ומה יהיו הנושאים העיקריים שיוצגו במהלך הצילומים באותו מקום. כמובן, שלא אומרים למספר בדיוק מה להגיד, אלא רק על מה רוצים לדבר. הסיפורים כבר 'יוצאים מעצמם' מעצם צילום במקום האירוע, ובהשתתפות האנשים העיקריים שקשורים לנושא. לפעמים עצם המצאות באותו מקום, מעלה זכרונות חדשים, שכלל לא עלו בתחקיר, וזה היופי של צילום בשטח.

3. תכנון הפקה- כאן נדרש מפיק במיוחד להפקה זו. תפקיד המפיק הוא להכין ולתאם את ימי הצילום לכל אבן דרך בחיי המספר, כולל: מתי יתבצעו הצילומים, מי ישתתף בכל צילום, כולל תיאום מול כל אותם אנשים ומקומות, וכן צוות הצילום מטעם חברת ההפקות. צריך לסגור גם את כל ההיבטים הלוגיסטיים הקשורים לאותו יום צילומים, וגם אלה באחריות המפיק. כמובן, ככול שיש יותר ימי צילום, ויותר מקומות צילום, העלות של ההפקה גדלה. דרך אגב, לא ניתן לדעת מראש בשלב ההצעה הראשונית שהוגשה למשפחה, על כמה ימי צילום מדובר, ועל כמה מקומות צילום, ולכן מקובל בהצעות לתת עלות נפרדת לכל יום צילומים. 

4. ימי צילום- בהתאם לתיאום של המפיק של הסרט 'חיים שכאלה', יוצאים לצילומים עם כל הגורמים המעורבים. מניסיוננו, מכיוון שמדובר בדרך כלל על אנשים מבוגרים, ימי הצילום צריכים להיות קצרים וממוקדים רק במקום בודד. במידה ונדרשים צילומים בשני מקומות שונים, אנחנו ממליצים לחלק את הצילומים לשני ימי צילום, ולא להטריח את האנשים להטלטל ממקום למקום, ולהמשיך להיות מרוכזים בסיפור עצמו, כי הם בדר כלל מתעייפים מהחוויה של הזכרון בכל מקום. 

5. עריכה של הסרט- בדרך כלל בכאלה הפקות מדובר על סרטים באורך של כ- 50-60 דקות. אנחנו ממליצים על עריכה לינארית, כלומר- בהתאם להתפתחות האירועים, מהאירוע המרכזי הראשון, דרך אבני הדרך השונות ועד ימיינו. חשוב לשלב בעריכה, לא רק את צילומי הוידאו שבצענו במקומות השונים, אלא גם חומרי גלם שאוספים הן מהמספר, והן מהקרובים שאולי מחזיקים חומרים נוספים שיכולים להעשיר את הסיפור. ישנם מקרים בהם שילבנו גם חומרי ארכיון, שהם בדרך כלל יקרים, אל בהחלט יכולים לתרום לסיפור.