ההורים של כולנו מתבגרים. כל יום שחולף הם נעשים יותר עייפים, הזכרון כבר לא מה שהיה, והזכרונות מטשטשים. כאשר הילדים או הנכדים שואלים את ההורים, או את הסבא וסבתא: 'מה היה כאשר אתם .....'? בדרך כלל כולם שמחים לשתף, כי בכל זאת הם עשו משהו בחיים שלהם. אין ספק, הסיפורים ששומעים כמעט תמיד מרתקים, בוודאי שאת בני המשפחה הקרובים, שלפעמים שומעים בפעם הראשונה כמה ההורים שלהם, או הסבים שלהם, היו מעורבים בתהליכים היסטוריים מרתקים, כי הם היו שם. מסתבר שלכל משפחה יש מורשת שעוברת מדור לדור, בדרך כלל דרך סיפורים בעל פה, שאנשים שומעים מדור אחד, ומעבירים אותם לדור הבא. זה כמעט תמיד גם קורה כאשר ילדים נדרשים להכין עץ משפחתי, עם הסיפורים של המשפחה. 

אבל, ההורים של כולנו מתבגרים. כל יום שחולף הם נעשים יותר עייפים, הזכרון כבר לא מה שהיה, והזכרונות מטשטשים. יותר ויותר קשה לשמר את המורשת המשפחתית, כי הפרטים שבסיפורים נשכחים, ולפעמים סיפורים שלמים על ארועים חשובים גם נשכחו. 

סרט ביוגרפי שמפיקים למשפחה, הוא הכלי החשוב ביותר לשימור המורשת המשפחתית. זה יכול להיות הפקת סרט ביוגרפי לסבא, אולי לסבתא, או בכלל סרט ביוגרפי לכל המשפחה. סרט שבו שומעים את הסיפור המשפחתי ממקור ראשון- זו הדרך הכי אותנטית לשימור המורשת המשפחתית, דרך סיפורי חיים של אנשי המשפחה, ובעיקר- של המובגרים. אל תחכו שכבר לא יהיה מי שיספר את הסיפורים ממקור ראשון חלילה, או כשהזיכרון כבר 'מטושטש'. עכשיו זה הזמן להפקת סרט ביוגרפי עבור המשפחה.

 

תהליך הפקת סרט ביוגרפי לסבא, או לסבתא, הבוגרים שבמשפחה, בהם הם מספרים את סיפור חייהם, יוצר מסמך מתועד של המורשת המשפחתית. כמובן, אם ממשיכים ומפיקים סרט ביוגרפי לאנשי משפחה נוספים, יוצרים סדרה של סרטים ביוגרפיים, שהם המורשת המשפחתית. 

תהליך הפקת סרט ביוגרפי, זו הדרך הכי טובה ואמינה להנצחת המורשת המשפחתית, והיא כוללת את הנושאים הבאים:

1. תחקיר- ברגע שמחליטים על מי מפקים סרט ביוגרפי, תחקירן מקצועי של חברת ההפקות של הסרטים הביוגרפיים, נפגש עם אותו אדם, ופשוט לומד את סיפור חייו, דרך מידע שנמסר לו באופן בלתי אמצעי דרך אותו אדם. ניתן כמובן להרחיב את התחקיר, על ידי פגישות עם עוד אנשים שמכירים את אותו אדם, אם זה בני משפחתו, או חברים קרובים, שמכירים אותו מצוין, וחלקם אפילו היו שותפים לחלק מהסיפורים היותר מעניינים. במקרים אלו, שיתוף המידע מאנשים נוספים מעשיר את הסיפור, ומוסיף פרטים שאולי נשכחו על ידי המספר הראשי. רצוי לנצל את התחקיר, על מנת לאסוף מהמספר חומרי גלם שיש לו, כגון: תמונות סטילס, קטעי וידאו או קטעי ארכיון, וכן הלאה, כל תיעוד שיכול להעשיר את הויז'ואל שיוצג בסרט הביוגרפי, מסיפור חייו של המספר.

2. תסריט- בהמשך לתחקיר, בהם התחקירן שמע את מירב הסיפורים מחייו של האדם שעבורו מפיקים את הסרט הביוגרפי, מכינים מסמך בו מחלקים את סיפור חייו של אותו אדם ל'אבני דרך', כאשר כל אבן דרך היא נקודת זמן בה התרחש אירוע משמעותי בחייו, עם מידע בסיסי על מה הולכים לדבר באותה אבן דרך. המטרה של חלוקה זו היא לצמצם את הסרט, ולהתמקד בזמנים עיקריים בחייו של המספר, כך שהמסע בזמן יהיה ממוקד, ובעיקר- מעניין. במידה והמידע נאסף ממספר אנשים, כדאי שבמסגרת התסריט יוגדר מי משתתף בצילומים של כל אבן דרך? באופן כזה, סרט בו רק המספר מציג את סיפור חייו הוא סרט ביוגרפי 'רגיל', בזמן שאם בחלק מאבני הדרך מי שמציג זה אנשים נוספים שהיו שותפים לאותה אבן דרך, סרט ביוגרפי כזה נקרא גם סרט 'חיים שכאלה', בו יש יותר ממספר אחד. 

3. צילומים- הפקת סרט ביוגרפי הכי בסיסי הוא סרט בו מצלמים רק את המספר, בדרך כלל בבייתו, באחד או שני ימי צילומים, שהם חומרי הגלם העיקריים לעריכה. לקראת אותו יום צילומים מתאמים עם המספר על מה הולכים לדבר, כאשר בדרך כלל אדם מטעם חברת ההפקות של הסרטים הביוגרפיים יושב מול המספר, וכאילו מראיין אותו, כך שבעצם המספר מונחה על ידי האדם שמולו, להצגת הסיפורים שבאבני הדרך השונות. במידה והתסריט הוא של סרט בסגנון חיים שכאלה, בימי הצילומים משלבים גם ראיונות עם אנשים נוספים שמכירים את הסיפורים, מכיוון שהיו חלק מהם בזמנים שונים, כאשר עדיף שהצילומים הנוספים גם הם יהיו בבית המספר, על מנת לחסוך זמן תנועה בין מקומות פיזיים שונים. בהתאם לתקציב הסרט, ניתן לצלם את המספר לא רק בבית שלו, אלא גם במקומות אחרים שקשורים לסיפורים. במקרים אלו צריך לתכנן על חצאי ימי צילומים, כי בדרך כלל המספרים המבוגרים מתעייפים יותר כאשר צריך לנסוע למקומות שונים, וחשוב שהמספרים לא יהיו עייפים בזמן הצילומים. אין ספק שצילומים במקומות בהם האירועים המסופרים התרחשו, הם הרבה יותר מעניינים מבחינה ויזואלית, מה שמעשיר את הסרט הביוגרפי המתוכנן (אבל גם מייקר אותו).

4. עריכה- התסריט, חומרי הגלם שצולמו בוידאו, וחומרי הגלם שנאספו מהמספר, הם הכלים של עורך הוידאו המקצועי של חברת ההפקות. עריכת הסרט הביוגרפי די ארוכה, כי העורך צריך לצפות בהרבה חומרי גלם, שמתוכם הוא 'גוזר' את הקטעים הרלוונטים לשילוב בסרט הביוגרפי. בסרט בסיסי בדרך כלל ניתן לסיים את העריכה בתוך 2-3 משמרות עריכה, אבל- בסרטים בהם היו מספר ימי צילומים, ובמקומות שונים, מספר משמרות העריכה גדל משמעותית. מאוד חשוב שכבר אחריי עריכה ראשונית של הסרט, אפילו לפני שילוב חומרי הגלם שנאספו מהמספר, לשלוח את הסרט להערות של הלקוח.

5. סרט מוגמר- אחריי קבלת הערות הלקוח, ביצוע תיקונים נדרשים, ושילוב כל חומרי הגלם הנוספים על פי התסריט ובהתאם לסיפור חיים, יוצרים קובץ סופי באיכות גבוהה, שהוא הסרט המוגמר, אותו מספקים ללקוח.

 

מאוד קשה לתת תשובה לכזו שאלה, כי כל אדם הוא סיפור אחר, וכל סרט ביוגרפי שונה. חלק מהסרטים מסתיימים במספר מצומצם של ימי צילום בבית המספר, אבל ישנם גם סרטים ביוגרפיים עם הרבה מאוד ימי צילום, במקומות שונים, כולל לפעמים סרט שצולם באירופה, אליו נסע צוות עם המספר במקומות שונים בהם אירעו נושאים עם חשיבות היסטורית. הפקת סרט ביוגרפי בסיסי, עם יום צילומים בודד בבית המספר, מתחיל בסביבות 5 אלף ש"ח. מה שמייקר את ההפקה הם עוד ימי צילומים, ואורך הסרט הסופי.